לא נורא , הכל לטובה
לפני שנים רבות בהודו הרחוקה, היה היה מלך, ולאותו המלך היה יועץ ראשי שהתלווה אליו לכל מקום ושהיה ידוע בחכמתו הרבה. המלך אהב את יועצו והעריכו עד מאד, אך הייתה לו תכונה אחת שתדירות עצבנה את המלך עד מאד:
לא משנה מה קרה תמיד תמיד אמר היועץ "לא נורא , הכל לטובה"
יום אחד יצא המלך לצייד עם יועצו, רכבו השניים בער כאשר לפתע פתאום סוסו של המלך נבהל מנחש גדול, המלך נזרק מן הסוס, נגרר כברת דרך אחריו ונפצע.
יועצו כרע לצידו בכדי לבחון את הפצע ואמר: " לא נורא , הכל לטובה"
"איך אתה אומר שזה טוב" צרח המלך. "איזה מן יועץ אתה. אתה מפוטר ומגורש מן הארמון."
אמר היועץ " לא נורא , הכל לטובה" והלך לארוז את דבריו.
המלך החלים עם הזמן ויום אחד הוא שוב רכב לו ביער, הפעם לבדו.
רכב המלך במשך שעות רבות, הרחק הרחק את תוך היער והרחק מממלכתו כאשר לפתע פתאום מתוך היער פרץ שבט של פראי אדם שהתנפלו עליו, כבלו אותו, גררו אותו חזרה למחנה שלהם, והתכוננו להקריבו קורבן לאלים.
אנשי השבט הכינו את המלך לטקס הקורבן, רחצו אותו וקישטו אותו, והטקס החל.
המלך רעד מפחד וכמעט התעלף כאשר הכהן התקרב אליו עם סכין ארוכה. הכהן רקד מסביבו ובחן אותו מכל זווית ולפתע פתאום עצר ואמר: הקורבן הזה לא טוב. "הצביע הכהן על הצלקת הגדולה שהייתה על רגלו של המלך ואמר: "הוא פגום. אנחנו לא יכולים להקריב לאלוהים דבר מה פגום."
המלך שוחרר וגרר עצמו חזרה לארמונו במהירות האפשרית.
ברגע שהגיע חזרה לארמונו, קרא ליועצו ואמר לו: "צדקת! זה היה טוב שניפצעתי. בזכות זה לא נרצחתי ע"י אנשי השבט.
אני רוצה שתחזור לעבודתך הקודמת מיד.
אבל תגיד לי...למה כשפיטרתי אותך גם אז אמרת שזה טוב? מה היה טוב בזה?"
אמר היועץ: "בכל דבר יש טוב הוד מלכותך. תחשוב. אם לא היית מגרש אותי בוודאי הייתי נמצא איתך באותו היום כאשר נלכדת ע"י אנשי השבט.
ומכיוון שלי אין צלקת גדולה על רגלי את מי אתה חושב היו מקרבים לאלים מיד לאחר שאותך שיחררו הביתה.
צחק המלך ומאותו היום, לא משנה מה קרה... גם אם זה היה קצת מעצבן וקשה... המלך היה נושם נשימה עמוקה ואומר:
"לא נורא , הכל לטובה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה