ההתחלות ברובן צוחקות הן, אופטימיות וצלולות.
הסופים בוכיים הם, עצובים כשהם מפסיקים להיות...
הפגישות זהובות ותכולות ויפות,
הפרידות אפורות, עכורות, כואבות...
כואב שצריך ללכת,
כואב שלא נהיה כאן יותר,
עצוב שתקופה יקרה מסתיימת,
המחר יהיה שונה ואחר.
הסופים בוכיים הם, עצובים כשהם מפסיקים להיות...
הפגישות זהובות ותכולות ויפות,
הפרידות אפורות, עכורות, כואבות...
כואב שצריך ללכת,
כואב שלא נהיה כאן יותר,
עצוב שתקופה יקרה מסתיימת,
המחר יהיה שונה ואחר.
הן אמרנו להיפגש זה קל,
כמו קצף לבן הנישא עלי גל,
להיפרד זה כואב ולעיתים גם דומע...
אך אין מה לעשות - זה טיבו של העולם,
כל מי שמגיע, מתישהו יצטרך להגיד "שלום" לכולם
כמו קצף לבן הנישא עלי גל,
להיפרד זה כואב ולעיתים גם דומע...
אך אין מה לעשות - זה טיבו של העולם,
כל מי שמגיע, מתישהו יצטרך להגיד "שלום" לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה