מַעֲשֶׂה שֶהָיָה בְּצִיפּוֹר אַחַת וּבְשָעוֹן אֶחָד
בְעִיר אַחַת, קְטַנָה וּרְחוֹקָה עָמַד מִגְדָל גָבוֹהַ בְמֶרְכַּז העִיר
וּבְרֹאשוֹ שָעוֹן גָדוֹל וְעַתִיק. השָעוֹן הָיָה השָעוֹן היָחִיד בְכָל
העִיר, וְרָאוּ אוֹתוֹ מִכָּל פִּינָה. אַנְשֵי העִיר הָיוּ נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם
לְעֵבֶר השָעוֹן וְיוֹדְעִים בְדִיוּק מַהִי השָעָה.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶהָיְיתָה השָעָה שְתַיִים
בַצָהֳרַיִים, חָלְפָה לַהֲקַת צִיפּוֹרִים עַל פְּנֵי העִיר.
צִיפּוֹר קְטַנָה אַחַת נִפְרְדָה מֵהלַהֲקָה
וְהִתְיַישְבָה לָנוּחַ עַל המָחוֹג הקָטָן שֶעָמַד
בְדִיוּק עַל הסִפְרָה שְתַיִים. בִגְלַל כּוֹבֶד
גוּפָה זָז המָחוֹג הקָטָן בְבַת–אַחַת וְצָנַח עַל הסִפְרָה שֵש.
פִּתְאוֹם, בְאֶמְצַע היוֹם, הֶרְאָה השָעוֹן שֶעַל המִגְדָל אֶת השָעָה שֵש!
אֲנָשִים נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם אֶל השָעוֹן הדַיְיקָן, שִפְשְפוּ
עֵינַיִים בְתַדְהֵמָה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “מָה, כְּבָר שֵש בָעֶרֶב?
אֵיךְ שֶהזְמַן רָץ... כְּבָר נִגְמַר היוֹם וַאֲנַחְנוּ לֹא הִרְגַשְנוּ כְּלָל"!
מִיָד הִתְעוֹרְרָה בָעִיר בֶהָלָה רַבָה.
בַעֲלֵי החֲנוּיוֹת מִיהֲרוּ לִסְגוֹר אֶת חֲנוּיוֹתֵיהֶם,
תַלְמִידִים וּמוֹרִים פָּרְצוּ מִבָתֵי הסֵפֶר, וּבַבָתִים
מִיהֲרוּ לְהָכִין אֲרוּחַת עֶרֶב.
רַק אִיש אֶחָד בָעִיר לֹא נִבְהַל.
זֶה הָיָה השָעָן הזָקֵן וְהחָכָם שֶבָנָה אֶת השָעוֹן.
הוּא הִתְבוֹנֵן בַשָעוֹן, רָאָה שֶהשָעָה שֵש וּמִיָד הִבִיט בַשֶמֶש.
השֶמֶש עָמְדָה בְאֶמְצַע השָמַיִם, כְּמוֹ בְכָל יוֹם בְשָעָה שְתַיִים בַצָהֳרַיִים!
השָעָן חִייֵךְ לְעַצְמוֹ, לָקַח סוּלָם וְהָלַךְ אֶל מִגְדַל השָעוֹן.
הוּא טִיפֵּס עַל הסוּלָם וְהֵזִיז אֶת המָחוֹג הקָטָן שֶל השָעוֹן
בַחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ, אֶל הסִפְרָה שְתַיִים.
אַנְשֵי העִיר המְבוּלְבָלִים הִבִיטוּ לְעֵבֶר
השָעוֹן, נִדְהֲמוּ וְאָמְרוּ:
“השָעָה עַכְשָיו שוּב שְתַיִים בַצָהֳרַיִים! הַאִם כָּל זֶה הָיָה חֲלוֹם"?
לְאַט לְאַט פָּסְקָה הבֶהָלָה בָעִיר, החֲנוּיוֹת נִפְתְחוּ שוּב וַאֲנָשִים שָבוּ לַעֲבוֹדָתָם.
השָעָן הזָקֵן חָזַר לְבֵיתוֹ וְהֵצִיץ מֵחַלוֹנוֹ לְעֵבֶר השָעוֹן.
פִּתְאוֹם... נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק לַהֲקַת צִיפּוֹרִים.
השָעָן הזָקֵן נִבְהַל וְעָצַר אֶת נְשִימָתוֹ...
הצִיפּוֹרִים הִתְקָרְבוּ אֶל העִיר,
וּלְשִׂמְחָתוֹ הפַּעַם יָרְדוּ כּוּלָן לָנוּחַ עַל צַמְרוֹת העֵצִים.
