כולו מן אללה

שייח מוסה היה מוביל שיירות גמלים לאורך המדבר.
מובילים תבלינים וכל מיני מוצרי סחר לאורכו של המדבר.
עבדאללה הקטן, בסך הכל בן 18 אבל נודניק לא קטן.
לא מפסיק היה להציק לשייח שיקח גם אותו לעזור לו בשיירה.
עד שלבסוף הסכים שייח מוסה.
עכשיו עבדאללה הוא לא רק נודניק אלא גם סקרן גדול מאוד - כל הזמן שואל שאלות.

התחילו לרכב לאורכו של המדבר, השמש חזקה מלמעלה, החול והאבק מלמטה
רוכבים זה לצד זה כשכל שיירת הגמלים קשורה אליהם מאחוריהם
רוכבים ועבדאללה לא מפסיק לשאול שאלות

עוברים ליד מעיין ועבדאללה ישר יש לו שאלה -
"איך זה, השייח, שהמעיין יצא פה ולא עשר מטר מפה?"
מסתכל עליו השייח רגע, סופק כפיו לשמיים ואומר -
"וואלה, כולו מן אללה".

ממשיכים ללכת, ועבדאללה עוד פעם באה לו שאלה לראש:  
"איך זה השייח שבמדבר הזה יש רק חול וחול וחול ?"
"וואלה", משיב לו השייח וסופק כפיו לשמיים,
" וואלה, כולו מן אללה".

ממשיכים ללכת, שעת בין ערביים, השמש צובעת את ההרים הרחוקים באדום,
ועבדאללה, הוא ישר באה לו עוד שאלה לראש:
"איך זה, השייח, שההרים האלה נראים כאילו הם מן זהב, אבל הם לא מן זהב?"
והשייח אומר לו ...
"וואלה, כולו מן אללה".
טייב...יאללה...

מגיעים לחניית לילה, עושים הליבה (סוג של לחם) ותה,
והשייח רגע לפני שהולם לישון אומר לעבדאללה: "יא עבדאללה, אל תשכח לקשור את הגמלים".
עבדאללה מארגן את המדורה שוטף את הכוסות ונכנס לשק שינה
אבל רגע לפני שהוא נרדם הוא נזכר שלא קשר את הגמלים.
אם הלכת פעם לישון במדבר אתה יודע שאחרי שנכנסים לשק שינה לצאת ממנו זה סיפור סיפור.
חושב לעצמו עבדאללה – "כולו מן אללה" אללה ידאג לנו ....ונרדם.

בבוקר השייח קם, מסתכל סביב סביב, ואין גמלים. יעאני, מפיש גמלים.
ניגש השייח לעבדאללה מעיר אותו ושואל אותו:
"יא עבדאללה ווין (איפה) אל גמאל?"
עבדאללה שם על עצמו פרצוף של ילד קטן ואומר לשייך-
"וואלה השייח, כולו מן אללה".

מביא לו השייח כפה אחת מצלצלת, שגם שבטים רחוקים רחוקים שומעים אותה,
ועבדאללה, בעודו מתאושש מן הכפה שנחתה עליו ומהכוכבים המנצנצים הסובבים את ראשו,
פונה אל השייח (ובקול קצת צווחני ובכייני) אומר לו -
"אבל למה, השייח, כולו מן אללה, לאא ?

"כולו מן אללה" משיב לו השייח, "מ שוויא (יעאני קצת..) מן עבדאללה"...