מעשה שהיה לפני הרבה שנים
עובר הוא מפה לאוזן- מאבות לבנים:
שטה לה ספינה עם מאה חדרים,
רב חובל אחד, והמון נוסעים.
הגיעה הספינה לים השחור,
המשיכה קדימה בלי הבט אחור.
לפתע- החלה לנטות על צידה!
שאלו את רב החובל, אבל הוא- להשיב לא ידע...
בדקו את כל החבלים, הקשרים-
והכל תקין, כל המכשירים כשרים.
העבירו את המשא מצד לצד,
כל מי שיכל- עזר והושיט יד...
אולם הספינה בשלה, אוזן לא מטה,
ועל צידה הימני הולכת ונוטה!
עובר רב החובל מחדר לחדר,
כל הנוסעים צועדים אחריו כעדר,
בודקים ביסודיות כל קורה ופינה
מנסים לברר מדוע מתהפכת הספינה
ופתאום כשנכנסו לאחד מחדרי אגף הימין,
מה ששם ראו , קשה להאמין -
עומד לו אדם מתורבת ונאור
ובמרכז חדרו- קודח הוא חור!
וברצפת החדר המים עולים ועולים
והוא ממשיך וקודח חורים.
"מה איתך, השתגעת?!? הפסק נא לקדוח !
את כולנו תטביע בתוך הים המלוח"
אולם האיש מתעלם, ובלי לחשוב פעמיים,
קודח עוד חור ומוסיף עוד מים...
ועונה הוא לנוסעים ולרב החובל,
שעל דעתם הוא בפירוש קובל-
אין הוא קודח בשטחי הציבור
ולא בסלון, במבואה או היכן שאסור.
בחדרו הפרטי ששייך לו כדין
ועל כך אל להם לבוא ולהלין.
ועוד מוסיף תוך הזעפת פניו
שחוצפתם היא גדולה להתערב בענייניו !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה