הלכתי למסיבה – אימא,
ודבריך נגנו כל הזמן באזני
אז לא שתיתי – אימא,
והרגשתי גאה מאוד בעצמי.
"אל תשתה – בן" תמיד אומרת אימא,
"חזור הביתה בשלום" ,
אז למרות שאחרים הציעו לי, אימא,
שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת אימא
ושעשיתי את הדבר הנכון.
עכשיו המסיבה נגמרה, אימא,
ואני יודע שאגיע הביתה בשלום.
אני נכנס למכונית – אימא,
ומתחיל לנסוע בזהירות,
וזאת רק בזכות הדרך שחינכת אותי – אימא,
האהבה והאחריות.
אני מתחיל לנסוע – אימא,
בזהירות, בדיוק כמו שביקשת,
אך המכונית ממול – אימא,
לא מבחינה בי ופוגעת חזק.
אני שוכב כאן מצידי הדרך – אימא,
ושומע את דברי השוטר.
הנהג שממול שתה - אימא
ואני הוא שצריך לוותר.
אני שוכב כאן גוסס,
אימא הלוואי שתגיעי מהר.
איך זה קורה דווקא לי – אימא,
ולא לנהג האחר?
יש הרבה דם מסביבי – אימא,
אני חושב שרובו שלי.
אני שומע את החובש – אימא,
שלא נותר לעשות הרבה בשבילי.
רציתי רק להגיד לך – אימא,
לא שתיתי. אני לך נשבע!
אלו היו האחרים – אימא,
אלו שהיו במסיבה.
הנהג כנראה גם היה שם – אימא,
בדיוק איפה שהייתי אני.
ההבדל הוא שהוא שתה ועוד חי – אימא,
ואני איפה שהנני.
מדוע אנשים שותים – אימא,
זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאבים חזקים עכשיו – אימא,
חדים ודוקרים כמו סכין.
הנהג שפגע בי – אימא,
מסתובב סביבי, מביט ומהסס
אני חושב שזה נורא – אימא,
הוא שתה ואני פה גוסס
אל תדאגי לי – אימא,
אמרי זאת לאחי ואבי וכל משפחתי.
גם כשאגיע למעלה – אימא,
אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.
מישהו היה צריך להגיד לו – אימא,
שלשתות ולנהוג זה לא כדאי.
אם רק היו אומרים לו זאת - אמא
הייתי עדיין חי.
נשמת אפי מתקצרת – אימא,
עכשיו אני מתחיל לפחד.
אל תבכי עלי – אימא,
גם ככה קשה להיפרד.
יש לי שאלה אחרונה – אימא,
לפני שאעצום את עיני.
אני לא שתיתי ונהגתי - אימא
אני למה איבדתי את חיי ? ? ? ?
