‏הצגת רשומות עם תוויות קונפליקטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קונפליקטים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 18 ביולי 2017

דילמה היסטורית - משפט קסטנר

דילמה היסטורית - משפט קסטנר
ד"ר ישראל קַסְטְנֶר היה חבר ועד ההצלה בהונגריה בזמן השואה ומארגן פעולות הצלה שונות, בהן "רכבת קסטנר" .

משפט קסטנר 1954
בעקבות טענה של עיתונאי שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים הוגש כתב אישום נגד העיתונאי בגין הוצאת דיבה.
המשפט עורר עניין ציבורי רב וחשף את פעילות ההצלה השנויה במחלוקת של קסטנר.
משפט הדיבה כנגד העיתונאי נודע בהמשך בכינוי "משפט קסטנר".
במשפט נקבע כי קסטנר אכן עשה את כל הדברים שפורסמו ולפיכך העיתונאי לא אשם בהוצאת דיבה. הוגש ערעור על פסק הדין.
ב-4 במרץ 1957, בעוד שמיעת הערעור נמשכת, התנקשו שלושה צעירים בחיי קסטנר.

שאלות העולות מתוך פרשת קסנטר:
מי יינצל ויעלה על הרכבת?
אחת הטענות נגד קסטנר היתה שלא פעל לפי קריטריונים אובייקטיבים טהורים והעלה על הרכבת בני משפחה, אנשים מפורסמים ועשירים ובכך הפר את עקרון השוויון בחיי אדם. מצד שני היה צריך את כספי העשירים כדי לשלם לנאצים.
"מכר נשמתו לשטן"
בכך שניהל משא ומתן עם הנאצים. מצד אחד הוא אכן דיבר עם הנאצים ואף נתן להם כסף בתמורה לרכבת אך מצד שני על ידי כך הציל כמעט 2,000 יהודים.
זה מזכיר את השאלה העולה ב"מים לשניים" - האם עדיף לעשות מעשה אגואיסטי ושלפחות אדם אחד יחיה או עדיף שהגורל של כולם יהיה אחיד, וכולם ימותו.
האם היה מוסרי להסתיר מיהודי הונגריה את גורלם, ואז היו יכולים אולי לברוח מבעוד מועד? מצד שני - זה היה תנאי להסכם עם הנאצים. יש כאן שאלה של נאמנות מול משהו מעשי של הצלת חיי אדם.
מזכיר את הדילמה של רבא - האם מותר לי לסייע בהריגת אחרים כדי להציל את מקורביי?

פעילות:
חלקו את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה המייצגת צד במשפט
כל קבוצה תקבל דף הנחיות וזמן להכין את משימתם
ערכו משפט בכיתה ובו נציג מכל קבוצה מפרט את טעוניו


העובדות : (כל קבוצה תקבל דף עם עובדות אלו ובנוסף דף הנחייה)
  • קסטנר היה עו"ד, עיתונאי ופעיל ציוני.
  • עם כיבוש הנאצים את הונגריה ב 1940 היה חבר ב"ועדת ההצלה" של הסוכנות היהודית.
  • תחת הכיבוש הנאצי ניהל קסטנר משא-ומתן עם הנאצים שתמורת כסף, משאיות וסחורות ישוחררו יהודים מהונגריה.
  • כתוצאה מכך יצאה "רכבת קסטנר" מהונגריה לשוויץ ובה 1694 יהודים שחייהם ניצלו.
  • היהודים על הרכבת נבחרו על ידי קסטנר. בין הניצולים ברכבת היו אנשים עשירים, מפורסמים וציונים מבני משפחתו וקהילתו.
  • כדי שלא יפגעו במאמצי ההצלה שלו, היה קסטנר אחראי באופן חלקי למותם של 3 צנחנים מארץ ישראל (חנה סנש, פרץ גולדשטיין ויואל פלגי).
  • קסטנר ידע על מחנות ההשמדה אך לא פעל להפצת מידע זה כדי שיהודי הונגריה לא יתמרדו ובכך יפגעו בפעילות ההצלה שלו


קבוצה 1 - הסנגורים
הגנה: "הציל נפשות מהשטן"
אתם הסנגורים אשר מייצגים את קסטנר במשפט עליכם למצוא טענות לזכותו של קסטנר
המשימה שלכם:
העלו על הכתב כ- 3 טיעונים המצדיקים את מעשי קסטנר.
בססו את טיעוניכם על לפחות אחת מהדילמות או הערכים אשר נלמדו בכתה.
בחרו נציג/ה אשר ישחק את הסנגור ויציג את הטיעונים שהעליתם בפני הכיתה (יש לציין את הטיעונים שכתבתם, אבל רצוי לדבר בע"פ ולא להקריא מהנייר) .  (כ- 5 דקות)
קבוצה 2 - התובעים
תביעה:  "מכר את נשמתו לשטן"
אתם התובעים במשפט קסטנר. עליכם להוכיח שקסטנר עשה מעשה נפשע.

המשימה שלכם:
העלו על הכתב כ- 3 טיעונים כנגד מעשי קסטנר.
בססו את טיעוניכם על לפחות אחת מהדילמות או הערכים אשר נלמדו בכתה.
בחרו נציג/ה  אשר ישחק את העו"ד מטעם התביעה  ויציג את הטיעונים שהעליתם בפני הכיתה (יש לציין את הטיעונים שכתבתם, אבל רצוי לדבר בע"פ ולא להקריא מהנייר) .  (כ- 5 דקות)

קבוצה 3 – עד התביעה
עדותו של ניצול השואה אריה כהן / שרה כהן- עד מטעם התביעה
אתם הקבוצה אשר מייצגת את עד התביעה  על מנת להוכיח את אשמתו של קסטנר.

המשימה שלכם:
אריה כהן / שרה כהן  הינו ניצול שואה הונגרי, אשר לא הועלה על "רכבת קסטנר".  עיסוקו: סנדלר פשוט, אשר לא הכיר את קסטנר. למרות הייסורים רבים, הוא הצליח לשרוד את מחנות ההשמדה, אך כל בני משפחתו: אשתו, הוריו וילדיו האהובים, נרצחו על ידי הנאצים. אריה היה ברציף באותו היום שהרכבת לשוויץ יצאה. כשאר יהודי הונגריה, לא ידע על ההשמדה הקרבה, ועלה על "רכבות המוות" ביחד עם בני משפחתו ללא התנגדות.
חישבו על טיעון מרכזי אחד שאריה כהן / שרה כהן היה מעלה כעד תביעה כנגד קסטנר.
בחרו נציג אשר ישחק את אריה / שרה ויספר את הסיפור בגוף ראשון.

קבוצה 4 – עד ההגנה
עד ההגנה: יעקב לוי / חנה לוי
אתם הקבוצה המייצגת את העד מטעם הסנגוריה כדי להוכיח את חפותו של קסטנר ולתת צידוק למעשיו.

המשימה שלכם:
יעקב לוי (חנה לוי)  הינו ניצול שואה, אשר עלה, ביחד עם בני משפחתו, על "הרכבת של קסטנר" לשוויץ וכך ניצלו הוא ובני משפחתו הקרובים.
עיסוקו לפני המלחמה: יעקב היה בנקאי עשיר ומכובד בקהילה היהודית, אשר היה מיודד עם קסטנר והכירו.  הוא הצליח להעביר כספים רבים מהונגריה לשוויץ ומשם לישראל. בישראל ייסד מפעל בכספים אלו והעסיק פועלים רבים.
 
חישבו על טיעון מרכזי אחד שיעקב  (חנה) לוי  היה מעלה כעד ההגנה כנגד קסטנר.
בחרו נציג אשר ישחק את יעקב לוי, יספר את סיפורו ויענה על שאלה של ההגנה לפני הכיתה.


"רשימת קסטנר"


יום שני, 17 ביולי 2017

קונפליקטים - סוגיות בחברה הישראלית


בקישור הבא 
ניתן למצוא קטעי עיתונות למספר סוגיות/פרשות שבהן עסקה החברה בישראל.

1. ההוצאה להורג של טובאנסקי - האם הוצאה להורג היא לגיטימית בזמן מלחמה ?
בטחון המדינה לעומת הזכות למשפט צדק
2. קסטנר - האם ראוי היה להציל חיים במחיר הזה?
ערך חיי אדם , דוגמא אישית, משא ומתן עם הנאצים
3 .קו 300 - האם בשם שמירה על בטחון המדינה ישנם אנשים שרשאים לעבור על החוק ?
בטחון המדינה לעומת שלטון החוק

4. מהומות ואדי סאליב - האם אפשר להילחם על זכויותנו גם על ידי הפרת החוק ?
זכויות הפרט והזכות לשוויון למול שלטון החוק
5. השילומים מגרמניה - האם הגרמנים זכאים לקנות מחילה מהעם היהודי ?
טובת המדינה למול ערך חיי אדם וזכרון הנספים
6. ועדת אור - מהומות הציבור הערבי בשנת 2000 - האם המשטרה הפעילה יד קשה מדי ?
הזכות למחאה מול שלטון החוק
7. ג'ונתן פולארד - האם ישראל הייתה צריכה לפעול יותר לשחרורו ?
מה המחיר שצריך לשלם בשביל שחרור שבויים 
8. בלה בליסימה - האישה שהגנה על מחבל.
עין תמורת עין או שלטון חוק ?
9.  פינוי התנחלויות - האם זה יוביל למלחמת אחים ?
ערך קדושת הארץ למול שלטון החוק וקבלת החלטת הרוב
10. מלחמת השחרור - מוסר בזמן מלחמה (אירועי דיר יאסין, לוד ...)

11. אלטלנה - הטבעת ספינת הנשק של האצל על ידי צהל
ערכי מוסר למול שלטון החוק ודעת הרוב

12. להיות ערבי בישראל - טור מאת סייד קשוע
13. הטבח בסברה ושתילה - מלחמת לבנון . פשעי מלחמה בחסות צהל
ערכי מוסר בזמן מלחמה

14. עסקת ג'בריל - כמה שווים חטופים ישראלים
מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור פדיון שבוייה

15. מבצע אנטבה - כמה שווים חטופים ישראלים
מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור פדיון שבוייה
האם קורבנו של יוני נתניהו היה מוצדק










בונים יישוב - קונפליקטים וקבלת השונה

בונים יישוב - קונפליקטים וקבלת השונה
לפני הפעילות אנא דאגו להתאים את הכרטיסיות למשך הפעילות הרצוי.
ניתן להוריד ולקצץ משימות כדי שהפעילות תהיה קצרה יותר.

מטרות                                                               
-     להתמודד עם הרב-גוניות בחברה הישראלית.                         
-     לבדוק האם קיים בסיס לשיתוף פעולה בין החברים הנבדלים זה מזה באורח-חייהם ובהשקפת עולמם.       
-     להביא את המשתתפים להכרת הבעייתיות הכרוכה בהקמת קהילה          
     משותפת, לבדוק את מידת נכונותם לוותר ומתי הם נוטים לעמוד על  דעתם.                                                         
סיפור  אירוע : קראו את הקטע בעיון ומלאו את המשימות המצורפות בהמשך.                  
אתם שייכים לקבוצה שעומדת להקים ישוב קהילתי חדש. כולכם איבדתם את      
מקום התעסוקה שלכם במקומות מגוריכם הנוכחיים. המצב הכלכלי בארץ         
הולך ומחמיר. האבטלה גוברת. מקורות הפרנסה הולכים ומצטמצמים. בגלל      
הקיצוצים פוטרתם כולכם מעבודתכם. על מנת לפתור את בעיית האבטלה,         
קבעה הממשלה מדיניות, לפיה נדרש מפליטי שוק העבודה להתקבץ יחד          
ולהקים ישובים חדשים. הממשלה מבטיחה לכם תקציב לישוב חדש,              
ומתחייבת לפתח מקורות תעסוקה, אך הארגון החברתי של הישוב תלוי          
בתושבים עצמו, כלומר, - בכם! אין לכם ברירה אלא להצטרף לישוב החדש,     
כי אם לא - תישארו מובטלים, ללא כל הכנסה.                              

כולכם חברים במועצת הישוב. עליכם לקבוע מדיניות לגבי אופי הישוב        
וצורת החיים בו. עליכם להשתדל להגיע להחלטות משותפות במספר עניינים      
עקרוניים, על מנת שתוכלו לקיים חיים סדירים, ביישובכם החדש.             


כרטיסי משימות קבוצתיים, כמספר  הקבוצות, להלן:                         

כרטיס משימה קבוצתי

משימה 1 - עליכם לתכנן את סוג הישוב: עיר, כפר, מושב, קיבוץ,           
עיירה.                                                     
צורת המגורים - בתים בודדים, שיכונים.                       
אופי השכונה  - מעורבות, נפרדות.                            


משימה 2 -   עליכם להחליט על מקום הישוב בארץ )במרכז הארץ, בגבול, בגליל, בדרום, מעבר לקו הירוק וכו').                        
משימה 3 - עליכם לבחור שם לישוב.                                      

משימה 4 - לרשותכם עומד תקציב של 2 וחצי מליון ש"ח להקמת מוסדות        
ציבור עליכם להחליט כיצד לחלק אותו. להלן העלויות:           
העלויות:                                                   
600,000 ש"ח בית ספר      300,000ש"ח   קולנוע             
100,000 ש"ח מגרש ספורט  1,200,000 ש"ח   איצטדיון           
150,000 ש"ח ספריה            40,000 ש"ח   מגרש משחקים        
500,000 ש"ח  בריכת שחיה  300,000   ש"ח   בית תרבות          
50,000 ש"ח   מועדון             150,000   ש"ח   מקווה טהרה          
250,000 ש"ח  גן ילדים       150,000   ש"ח   גן ציבורי          
300,000 ש"ח  בית הכנסת   1,000,000 ש"ח   מקלטים             
400,000 ש"ח תיאטרון                                       


משימה 5 - עליכם לקבל החלטות לגבי מספר נושאים. בקשו מהמורה/מדריך      
3-2 כרטיסיות. קיימו דיון ביחס לנושאים ולבעיות המועלים      
בכל כרטיס.                                                 

משימה 6 - עליכם לתכנן עלון פרסומי, בו תנסו לשכנע אנשים נוספים להצטרף לישוב שלכם.                      

משימה 7 -
לאחר שדנתם ותכננתם, וקבלתם החלטות עקרוניות. אתם יכולים     
לגשת לבנות את הישוב עצמו )בהתאם לחלוקה התקציבית עליה החלטתם, וכן על סמך ההחלטות שקבלתם:                         
א.  השתמשו בחומרים העומדים לרשותכם (פלסטלינה, בריסטולים, טושים מספרים וכו') ובנו את דגם הישוב.   
ב.  רשמו את העלון על גיליון ניר גדול.                       
ג.  אל תשכחו לציין את שם הישוב. מקומו הגיאוגרפי והדגל      
   (או הסמל) במקום בולט.                                  


כרטיסי בעיות להלן:                                                       
(מספר עותקים של הכרטיסים לכל קבוצה).                                

כרטיסיה 1                                                            
בתוקף תפקידכם אתם משמשים גם כועד קבלה. בשלב זה עליכם להחליט על       
קבלת 10 משפחות נוספות לישוב, עליכם לבחור אותו מתוך הפניות            
הבאות. האם תקבלו אותן? כמה משפחות תקבלו מכל קבוצה?                   
א.   קבוצת יהודים חרדים בעלי אמצעים מעונינת להיקלט בישוב, אך  להקים בשכונה נפרדת.                         
ב.   קבוצת עולים חדשים, רפורמים מאנגליה, שאינם דוברי עברית, מעונינת להצטרף לישוב, ולהקים בו מפעל מחשבים.                    
ג.   זוגות צעירים משכונות מצוקה.                                     
ד.   משפחה ערבית משכילה.                                             
ה.   קבוצת יוצאי קיבוצים של השומר הצעיר.                             

כרטיסיה 2                                                            
אתם מתלבטים בנושא בנית בתי ספר וגני ילדים.                           
א.   האם תקימו בית ספר אחד, בו ילמדו כולם, או מספר בתי ספר,  לפי השקפות התושבים?                          
     (עליכם לקחת בחשבון את עלות הקמת בית ספר - בהתאם לתקציב  שעומד לרשותכם)                              
ב.   מה תהיה תוכנית הלימודים במוסדות החינוך ביישובכם? אילו  מקצועות ילמדו? בהנחה שכל כיתה לומדת 30 שעות שבועיות, כיצד תחלקו את השעות בין המקצועות השונים?                             
ג.   האם יהיה מוסד חינוכי על-תיכוני? מאיזה סוג?                      

כרטיסיה 3                                                            
מתארגן בישוב חוג פציפיסטי, שפועל להפצת רעיון השלום העולמי ומטיף נגד גיוס חובה לצה"ל.
כיצד תתייחסו לקבוצה זו? האם יורשה מיעוט זה לפעול בהתאם לעקרונותיו? לקיים חוגי בית? לפרסם מודעות?
לארגן הפגנות? האם יזכו בחופש ביטוי?                                  

כרטיסיה 4                                                            
עליכם להחליט על אופי השבת בישוב.                                     
א.   האם תהיה תחבורה ציבורית בשבת?                                   
ב.   האם תאפשרו נסיעות פרטיות בשבת בתחומי הישוב?                     
ג.   האם תסכימו שתהיה צפירה שתודיע על כניסת השבת (בדומה לצפירת  יום הזיכרון?)                               
ד.   האם תדרשו שהחנויות תהיינה סגורות בשבתות, חגים וימי זיכרון? המסעדות ובתי הקפה? בתי השעשועים בישוב?                  
ה.   כיצד, אם בכלל, תורגש אווירת השבת בישוב?                          

כרטיסיה 5                                                            
מספר יזמים הגישו בקשות לפתיחת מרכז מסחרי בישוב. אתם יכולים           
לאשר הקמת 7 חנויות ובתי עסק (כולל בנקים, מסעדות וכו').               
א.   ערכו רשימה של סוגי העסקים.                                      
ב.   קבעו תנאים לקבלת הרשיון. כגון:                                  
-  כשרות:   האם תדרשו שמירת כשרות?                              
-  מטבע:    האם הדולר יהיה הילך חוקי? רק השקל? אולי  "זוז", או מטבע אחר.                                 
-  שילוט:   האם תידרשו שילוט בעברית, או שהדבר יהיה נתון   לשיקול דעתם של בעלי החנויות? האם תאסרו שילוט באנגלית.                                            
-  מיסים: כיצד תגבו מיסים? כיצד תענישו את מעלימי ההכנסות?                                            

כרטיסיה 6                                                            
אמרגן ידוע הגיש בקשה להקים, על חשבונו, קאונטרי-קלאב, שיכלול          
פעילויות רבות ומגוונות: הצגות תיאטרון, סרטים, חוגים, משחקי           
חברה, ריקודים, הופעות להקות מחול, הופעות של אומנים אורחים            
מחו"ל, בריכת שחיה, סאונה ומועדון בריאות, מגרשי ספורט ועוד.           
א.   האם תאשרו את הבקשה?                                             
ב.   האם תדרשו שלמועדון יהיה שם עברי?                                
ג.   האם תהיו מוכנים להשקיע חלק מתקציבכם במימון הפעילויות במועדון? אילו?                                      
ד.   האם תדרשו פיקוח על הפעילות? האם תטילו הגבלות? כגון:             
-     בעל המועדון דורש שהמועדון יפעל, משיקולים כלכליים, בעיקר בשבתות. מהי עמדתכם?                         
-     האם תתירו או תעודדו:                                         
*   הצגות מחאה של שכבות מצוקה?                                
*   הרצאות והצגות המביעות תמיכה בפלשתינאים?                   
*  מופעים אלימים?                                            
*   פעילות של גורמים שמטרתם החזרה בתשובה?                     


כרטיסיה 7                                                            
אתם עומדים להקים מפעל תעשייתי ותזדקקו לסיוע בכח-אדם מבחוץ האם        
תאפשרו לבני מיעוטים לעבוד במפעלכם? לעובדים זרים מחו"ל?               

דפי טיוטא, כלי כתיבה.                                                

מהלך  ההפעלה                                    
שלב א'
1.   המדריך יחלק את המשתתפים לקבוצות בנות 10-7 חברים.          
2.   כל קבוצה תקבל כרטיס משימה קבוצתי, שהמשימה האחרונה בו כוללת הוראות לבניית דגם של ישוב מחומרים שונים: פלסטלינה, ניר, קרטון ועוד.                                                     
3.   במהלך התכנון יקבלו חברי הקבוצה "כרטיסי-בעיות" ויהיה עליהם       
    לקבל החלטות לגבי מספר נושאים.                                   

למדריך                                                    
מומלץ שכל הקבוצות תקבלנה את כרטיס מס' 1. את שאר הכרטיסיות       
ניתן לפזר בין הקבוצות השונות, כך שכל קבוצה תעסוק בבעיה אחרת.                                                           

ניתן לבחור 3-2 כרטיסיות זהות ולחלקן לקבוצות השונות, כך שכל vקבוצות תעסוקנה באותם נושאים.            

שלב ב' - במליאה                                                      
1.   הקבוצות יציגו בפני המליאה את הישובים השונים שתכננו וידווחו      
    על קשיים, בעיות, חילוקי דעות, הסכמות שעלו במהלך העבודה.         
2.   דיון                                                            
-   מהן הבעיות המרכזיות שעלו?
-   באלו מקרים היה קל להגיע לפתרון מוסכם? באלו מקרים היה  המחירים?                                             
-   מה דעתכם על הניסיון להכניס אנשים שונים למסגרת אחת? האם זה אפשרי? האם זה כדאי? במה זה כרוך?   
-   מה ניתן ללמוד מן ההפעלה על החיים במדינת ישראל? האם רצוי ליצור אינטגרציה בין קבוצות או
    ליצור הפרדה? באלו מקרים  כן? באלו מקרים לא? מדוע? האם לישובים שהוצגו ע"י הקבוצות     
   יש ייחודיות יהודית ו/או ישראלית או שניתן למקם אותם בכל       

   מקום בעולם ולאכלס אותם בכל עם אחר?