הנזיר הבודהיסטי שואן, נהג להטיף לתלמידיו כמה חשוב ללמוד פילוסופיה עתיקה, כדי להכיר ולדעת מה הגו אבותיה.
אחד התלמידים, שהיה שקדן ובעל כוח רצון מיוחד, רשם באדיקות את כל דבריו של שואן,
ואת שארית היום העביר בהרהורים אודות תורתם של ההוגים הקדמונים.
לאחר שנה של לימודים חלה התלמיד, אך למרות מחלתו המשיך להגיע ללימודים.
"אומנם חולה אני," אמר התלמיד לשואן, "אך לא אוכל לנוח שכן רודף אני אחר החוכמה וזמני יקר מכדי שאוכל לכלותו.
לשמע הדברים הללו שאל אותו שואן:"ומניין לך כי החוכמה נמצאת לפניך?
אולי היא פוסעת אחריך, מנסה להשיגך ואתה אינך מאפשר לה? "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה