דמיינו אסירים שמיום היוולדם היו קשורים
עמוק בתוך מערה
הם קשורים ואינם יכולים לראות דבר מלבד הקיר הנמצא מולם.
מאחוריהם דולקת אש ומתרחשת פעילות רבה
מדי יום אנשים וחיות עוברים מאחוריהם מנהלים פעילויות והתרחשויות.
הצלליות שלהם יוצרות תצוגה מגוונת על גבי הקיר
והאסירים לומדים את ריקוד הצלליות שמולם ונותנים לו הסברים ופרשנויות.
המצטיינים והחכמים ביותר מבין האסירים הם אלו שהסבריהם לגבי הצלליות הם הכי טובים
הקיר הזה הוא העולם היחיד שהאסירים מכירים- צללים והדהוד קולות
עכשיו דמיינו שאסיר מצליח להשתחרר ולצאת מהמערה
אחרי שעיניו מסתגלות לאור הבוהק שמחוץ למערה
האסיר המשוחרר יראה את העולם שמחוץ למערה בפעם הראשונה.
זהו משהו שהוא עדיין לא חווה והוא אפילו לא יודע איך לתאר אותו לאחרים.
האסיר בוחר במקום לברוח לחזור לחבריו במערה
ולספר להם על העולם האמיתי שבחוץ.
כיוון שהוא לא מסוגל אפילו להסביר להם בצורה ברורה את מה שראו עיניו בחוץ
הם לא מאמינים לו ומסרבים להשתחרר מהמאסר וללכת אחריו.
וגם אותו ואת הסבריו הם חווים בדרך היחידה שהם יכולים -
כהד במערה וצללית על הקיר
הם לא מסוגלים להבין אותו ואת תיאורו לגבי העולם האמיתי שבחוץ
ונשארים כלואים במערה החשוכה.
ועכשיו הסתכלו סביבכם וחישבו –
אולי גם אתם "במערה" ?
אולי כל חייכם הם חלום ?
אולי קיים עולם אמיתי מאחורי עולם הצלליות שאתם חווים ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה