רבי אייזיק חלם שייסע לפראג, ושם סמוך לחצר המלך בגשר ימצא אוצר גדול.
קם ונסע רבי אייזיק לפראג והלך אל הגשר.
אבל שם בגשר עמדו חיילי המשמר ורבי אייזיק פחד לגשת ולחפש.
מרוב צערו כי עמל כל כך ועתה ישוב לביתו בחוסר כל, התהלך כל היום סמוך לגשר אנה ואנה.
הקצין העומד שם בראש המשמר, בראותו איש יהודי הולך שחוח ומעוטף בצער ויגון, סובב סובב בסמוך לגשר, קראו אליו ושאלו מה הוא מחפש בגשר.
סיפר לו רבי אייזק את כל עניין החלום והאוצר.
צחק הקצין ואמר לו:
"האם היה כדאי שתטרח כל כך על ידי חלום, מי זה אשר יאמין לחלומות ?!
הלוא גם אני בחלומי נאמר לי שאסע לעיר קרקוב ושם בבית היהודי אייזיק
הלוא גם אני בחלומי נאמר לי שאסע לעיר קרקוב ושם בבית היהודי אייזיק
תחת התנור והכיריים אמצא אוצר גדול קבור,
אבל אינני כסיל בשביל להאמין לחלומות ולנסוע בשביל זה עד לקרקוב !".
ויהי כשמוע רבי אייזיק דברי הקצין הבין כי עיקר ביאתו לכאן
היה למען ישמע דברים אלו ושידע כי בביתו ימצא האוצר.
חזר ונסע לביתו וחיפש ומצא בביתו תחת התנור וכיריים את האוצר ונתעשר,
ובנה בהונו את בית הכנסת הנודע בשם בית הכנסת של רבי אייזיק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה