כמה עובדות מעניינות על ירושלים

מהי נקודת "קילומטר אפס" בירושלים ?

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית, ניצב עמוד ניצחון רומי בשער שכם, וממנו מדדו את המרחק אל ערים אחרות. העמוד לא שרד, אולם שער שכם נקרא עד ימינו בערבית "באב אל-עמוד".

החל מהמאה ה-20, "קילומטר אפס" של ירושלים נמצא ליד שער יפו. כיום אין כל ציון בשטח לעמוד.

מדוע יש פתח בחומה ליד שער יפו ?

בעת ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בשנת 1898 ראשי השלטון העות'מאני שקלו לפרוץ פתח רחב בחומת העיר כדי לאפשר כניסה מרשימה של הזוג המלכותי בסוסים ובמרכבות.

הקיסר דחה את הרעיון: "אני מקווה שמעשה ברברי זה לא ייעשה", חרץ.

אנשי השלטון מצאו פתרון חלופי אלגנטי: מילוי חפיר המצודה בעפר.

יש לציין שכשהבריטים כבשו את ירושלים הקפיד הגנרל אלנבי לרדת מעל סוסו, ונכנס לירושלים באופן רגלי, כעולה רגל.

על הכותל הדרומי שמעתם ?

מסביב לבית המקדש השני תכנן ובנה הורדוס מתחם תפילה גדולה שכונה הר הבית.

למתחם זה היו ארבע קירות תמיכה גדולים. כתלים אלו אינם חלק מבית המקדש.

מכל כותלי הר הבית השני נותרו שרידים :

הכותל הדרומי - בזמן שלטון המוסלמים היה הכותל הדרומי המקום המרכזי שבו התפללו היהודים.

הבחירה של הדרום כאתר התפילה היהודי נבעה מכך שבכותל הדרומי נמצאו שני שערי חולדה - שערי הכניסה והיציאה הראשיים של הר הבית, בימי הבית השני.

הכותל המזרחי - עקב עבודת בנייה בכותל הדרומי עבר אתר התפילה לכותל המזרחי - בסמוך לשער הכהן, הוא שער שושן מעל הר הזיתים.

עם נפילת השושלת האמיית והזנחת מפעל הבנייה האדיר בדרום, חזרו יהודים להתפלל סמוך לשערי חלדה בדרום.

הכותל המערבי - התפילה היהודית סמוך לכותל המערבי ראשיתה במאה ה-13, עם חידוש היישוב היהודי בירושלים על-ידי הרמב"ן

"לעולם אין השכינה זזה מכתל מערבי ", ובכל זאת..

בבית המקדש הראשון שכן ארון הברית בסמוך לקיר המערבי של המקדש.

המסורת טוענת שעקב כך דבקה קדושה בקיר זה של בית המקדש.

בבית-המקדש השני כבר לא נמצא ארון-הברית, כיוון שנגנז בעת חורבן הבית הראשון ולא נודע מקומו אך עדיין יוחסה קדושה לאגף המערבי.

אותה קדושה לא מנעה את החרבתו של הקיר המערבי של בית המקדש עצמו אך המדרש מסביר בכך את המשך קיומו המפואר של חלק מקיר התמך המערבי של מתחם הר הבית ("הכותל המערבי")

מדוע ירושלים קדושה למוסלמים ?

ירושלים נחשבת למקום השלישי בחשיבותו, לאחר הערים מכה ואל-מדינה, ולפיכך היא מכונה "ת'אלת' אל-חרמיין".

ירושלים אינה מוזכרת בקוראן וע"פ עדויות היסטוריות מוחמד מעולם לא ביקר בירושלים.

קדושתה נובעת מפרשנות מאוחרת לסיפור בקוראן המספר אודות מסעו הלילי של מוחמד להיכל אלוהים בלוויית המלאך גבריאל (אלאסראא' ואלמעראג').

הפרשנות המוסלמית טענה כי מוחמד יצא מהעיר מכה רכוב על סוסתו המכונפת אל-בוראק ובדרכו השמיימה עבר במסגד שבירושלים.

לא ברור לאיזה מסגד מתכוונים הפרשנים כיוון שירושלים נכבשה ע"י המוסלמים מידי הביזנטים רק בשנת 637, חמש שנים לאחר מותו של מוחמד, ועד לכיבושה לא היו בה מסגדים.